חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק ע"ר 27441-01-13

: | גרסת הדפסה
ע"ר
בית משפט השלום תל אביב - יפו
27441-01-13
9.6.2013
בפני :
יעל אילני סגנית נשיאה

- נגד -
:
המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול)
:
פאתל שייליש
פסק-דין

1.         לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשמת שרון הינדה למנות מומחה בתחום רפואת הכאב לבדיקת המשיב בעקבות פגיעתו בתאונת דרכים.

2.         המשיב נפגע בתאונת דרכים ביום 4.6.09.

3.         התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

4.         ועדה רפואית ראשונה מטעם המוסד לביטוח לאומי קבעה למשיב נכות זמנית בגין כאבי גב תחתון, ואת נכותו הצמיתה קבעה בשיעור של 0% נכות החל מיום 20.10.09.

המשיב ערער על קביעת הועדה הרפואית. הועדה הרפואית לעררים דחתה את הערר שהגיש ואישרה את קביעת הועדה מדרג ראשון לפיה לא נותרה לו נכות צמיתה בגין הפגיעה בגב.

בהמשך עבר המשיב ניתוח בגב ובעקבות כך הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להחמרת מצב. ועדה מדרג ראשון קבעה כי לא נמצאה החמרה והמשיב ערער על קביעתה. הועדה הרפאית לעררים קיבלה את הערר שהגיש המשיב וקבעה כי חלה החמרה במצבו וכי נכותו היא בשיעור של 15% לפי סעיף ליקוי 37(7)א-ב (מותאם) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 בגין הגבלה בתנועות עמוד השדרה לאחר חבלת גב וניתוח.

5.         במסגרת תביעתו לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים) הגיש המשיב בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום רפואת הכאב, בגין תסמונת כאבים עזים ממנה הוא סובל בעקבות התאונה, ואשר לא נדונה על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.

6.         המערערת התנגדה למינוי המבוקש בנימוק כי דרגת נכותו של המשיב כפי שנקבעה על ידי הועדה הרפואית של המל"ל כיסתה את כל היבטי הפגיעה לרבות בתחום הכאב שבעקבות החבלה בגב. לכן, ומשנקבעה נכותו על פי דין בהתאם סעיף 6ב לחוק הפיצויים, אין מקום למינוי המומחה.

7.         ביום 24.12.12 החליטה כב' הרשמת שרון הינדה להיעתר לבקשת המשיב. בהחלטתה קבעה כי: "מאחר שהמל"ל קבע את נכותו של התובע בתחום האורטופדי בלבד, פתוחה בפני התובע הדרך להגיש את הבקשה דנא, למינוי מומחה בתחום הכאב". לפיכך, ומשמצאה כי קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות בתחום הכאב, מינתה הרשמת מומחה בתחום רפואת הכאב לבדיקת המשיב.

            על החלטה זו הוגש הערעור.

8.         בעיקרי הטיעון שבה המערערת על טענתה כי הנכות שנקבעה למשיב על ידי הועדה הרפואית של המל"ל, המחייבת מכוח סעיף 6ב' לחוק הפיצויים, מכסה את כול טענות ותלונות המשיב באשר לתוצאות הפגיעה בגבו לרבות הכאבים מהם הוא סובל. נטען כי אין המדובר בבעיה נפרדת או שונה מהפגיעה בגב התחתון על תוצאותיה ועל כן, משקיימת קביעה בתחום האורתופדיה, אין מקום למינוי נוסף בגין אותה בעיה. לטענת המערערת, בקשה למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב אינה אלא דרך לעקוף את קביעת הועדה הרפואית של המל"ל אשר קבעה את שקבעה בין היתר בגין תלונות המשיב בדבר כאבי גב תחתון לאחר תאונת דרכים.

            עוד נטען כי ככל שביקש המשיב לסתור את קביעת הועדה הרפואית של המל"ל היה עליו לעשות כן על ידי הגשת בקשה להבאת ראיות לסתור מכוח סעיף 6ב לחוק הפיצויים. 

9.         המשיב סומך ידיו על החלטת הרשמת. לטענתו, הועדה הרפואית של המל"ל לא נדרשה כלל לשאלת נכותו בתחום רפואת הכאב ולא דנה בה, ובאף אחת מן הועדות שדנו בעניינו לא נכח רופא בתחום זה. נטען כי קביעת הועדה היא בתחום האורתופדי בלבד והנכות הוענקה לו בגין הגבלות תנועה בלבד.

לטענת המשיב תחום רפואת הכאב הוא תחום נפרד ומומחים בתחום זה מתמנים כדבר שבשגרה להערכת תסמונות כאב.  

המשיב טוען כי אושר לו שימוש בקנאביס רפואי להקלה על כאביו, וכי יש בכך כדי להעיד על עוצמת הכאבים. בנוסף טוען הוא, כי עקב כאביו הוא נזקק לטיפולים ולצרכים מיוחדים כגון הקנאביס הרפואי וטיפולים מיוחדים במרפאת כאב, וכי הדרך להוכיח צרכים אלה, במיוחד במקום בו נקבעה הנכות על ידי המל"ל ולא ניתן להפנות שאלות בעניין זה למומחים, היא באמצעות מינוי מומחה רפואי. 

דיון והכרעה

10.        שאלת מינויו של מומחה בתחום רפואת הכאב נדונה ברע"א 4299/07 משה ציון נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 22.10.07). בהחלטתו, קבע המשנה לנשיאה כבוד השופט ריבלין:

"כעניין שבעיקרון, אין לפסול את האפשרות למנות מומחה בתחום הכאב. מקובלת עלי העמדה שבמקרים מתאימים יש להתייחס לכאב כנושא העומד בפני עצמו, שכן ללא ספק, מדובר בעניין שיש לו לעיתים השפעה מרחיקת לכת על האדם-הסובל, על איכות-חייו ועל אפשרויות ההסתגלות והתפקוד שלו לאחר התאונה. יחד עם זאת, ברי כי לא בכל מקרה שבו קיימת תלונה על כאב, יש למנות מניה וביה מומחה ייחודי לתחום זה; ניתן לא אחת להסתפק בהתייחסות של המומחים בתחומים הרלבנטיים, או במסלול של סעיף 6ב לחוק הפיצויים - בהתייחסות של הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי".

ברע"א 3504/11 שי ששון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 5.9.11), חזר כבוד השופט ריבלין על העיקרון שהתווה בפרשת משה ציון והוסיף:  "ככלל ימונה מומחה נפרד בתחום הכאב מקום בו ישנה ראשית ראיה לכך שהכאב מוביל לתסמונת כרונית, אשר נבדלת באופן ניכר מהתחומים הרפואיים שבהם מונו כבר מומחים. במקרים רבים אחרים הכאב הוא פועל יוצא של בעיות רפואיות ספציפיות, ואז ניתן, בדרך כלל להסתפק בחוות דעתם של המומחים בתחומים הרלוונטיים או של הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>